מעלה עקרבים רומי ונחל גוב

עליה במעלה עתיק החצוב בסלע וירידה בסולמות ויתדות, תוך צפייה בנופו המרהיב של נחל צין.

מסלול מעגלי, קשה ומאתגר.

נקודת התחלה וסיום: בתחתית כביש מעלה עקרבים (מסלול מעגלי)

סימון: 14266, 14265, 14264 (כחול, שחור וירוק)

נצא מהרכב ונרד לאפיקו של נחל גוב. באפיק נגיע לפיצול שבילים כחול וירוק. אנו ניקח את הכחול ונתחיל לטפס במעלה צפיר, המוכר גם כ'מעלה עקרבים רומי'.

מעלה עקרבים

מעלה עקרבים מוזכר כבר במקרא כחלק מהגבול הדרומי של ארץ ישראל. מקור השם לוט בערפל אבל יש כמה תאוריות:
הראשונה אומרת ש"עקב" הוא בעצם שיבוש של "נקב", שפירושו מעלה. הסיבה שה"עקב" הפך ל"עקרב" היא שבעברית האות ר' בא לשם הדגשה, אין מדובר בסתם מעלה אלא במעלה מאוד קשה ובאמת מדובר בעלייה תלולה מאוד.
תאוריה שנייה גורסת שאנשי קדם נתנו שמות לדרכים לפי המאפיינים שלהם או עצמים חשובים שהיו על הדרך. העקרבים של המעלה מרמזים על כלי העקרב שמוזכר בספר מלכים: "אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בשוטים ובעקרבים" (א,יב). הכוונה בפשוטו של מקרא היא לשוט שבקצהו הייתה גולה של עופרת ועליה חודים.
התנועה של המכה הזכירה עקיצת עקרב ומכאן שמה. שוב הכוונה כי זהו מעלה תלול, כך שבשביל לשכנע את הבהמה לזוז צריך להשתמש בעקרב ולא סתם בשוט או בדורבן.
הרומים ירשו את הדרכים בנגב, שיפצו אותם והוסיפו למעלה זה סיתות של מדרגות וקירות תמך כדי לשפר את העבירות ולאפשר לבהמות כמו גמלים וסוסים לעלות אותו בבטחה.

כשנגיע לסוף העליה נעצור רגע, נביט לאחור ונראה את הנוף של נחל צין.

נחל צין

נחל צין הוא אחד מגדולי הנחלים בארצנו.
מקורו ברכס מחמל והוא זורם דרך רמת עבדת דרומה. בעקבות השבר הסורי אפריקאי, מוסת הנחל מזרחה באזור מדרשת בן גוריון, וממשיך לעבר ים המלח. לתופעה זו קוראים 'שביית נחלים'.

נחל צין, בחלק זה, נקרא בערבית ואדי פוקרא שפירושו נחל העניים. הדבר אולי רומז לכך שהנחל מהווה גבול בין האיזור החקלאי של יישובי הקבע לבין ארץ הישימון שבו נעים נוודים המתבססים על מרעה וצאן. הוועדה הממלכתית לשמות נתנה לו את שמו נחל צין משום שהוא מתאים לתיאור הגיאוגרפי של נחל צין המתואר במקרא כגבולה הדרומי של ארץ ישראל. אפשר להבין מדוע יקבע אזור זה כגבולה הדרומי של הארץ, גם בגלל הגבול הגיאוגרפי הברור וגם בגלל גבול הארץ הנושבת.

נחל גוב

נתקדם בשביל ונגיע לפיצול נוסף עם סימון שחור, ונרד איתו לכיוון נחל גוב.
נלך בתוך נחל מתון עד שנגיע למפל הגדול של נחל גוב- שם נעבור לסימון ירוק.
כבר בירידה במפל יש יתדות. בהמשך נפגוש עוד יתדות וגם כמה סולמות. אחרי שיטפונות יש גבים במעוק, לכן מי שלא ירצה להרטב יפנה שמאלה לפני המעוק בסימון שחור שעוקף את המעוק.
שימו לב: מי שבחר בכל זאת ללכת במעוק כדאי לדעת שעומק הגבים משתנה לפי עוצמת הסחף של השיטפון, לכן לא נכתוב כאן את עומקם של הגבים.
נמשיך ללכת אחרי המעוק עוד מאתיים מטר בסימון ירוק עד שנפגוש שוב בסימון כחול בו עלינו מוקדם יותר, משם נעלה חזרה לרכב.